שיחור הוצאה לאור בע"מ ואח' נ' מירון

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב מיום 20.7.12 (כב' השופט אבי שליו).

בפסק הדין נתקבלה באופן חלקי תובענת המשיב כנגד המבקשת 1 - שהיא הוצאה לאור של מדריכי תיירים לאתרים ברחבי העולם.

כמו כן נדחתה בפסק הדין תביעת המשיב כנגד המבקש 2 שהוא בעלי המבקשת 1, ונגד המבקשת 3 שהיא העורכת הראשית.

בפסק הדין חויבה המבקשת 1 לפצות את המשיב בסכום של 6,000 ₪, בגין הפרתה את הסכם ההתקשרות שנחתם בינה לבין המשיב לשם ביצוע עבודת עדכון על ידי המשיב של מדריך תיירים של המבקשת.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בפסק הדין ובתגובת המשיב לבקשה, החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על פסק הדין (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ, 17.3.09).

התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים, בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).

ערכאת הערעור גם לא תיטה להתערב בסכום שנפסק על דרך אומדן אלא במקרים חריגים בלבד בהם אין לאומדן שנקבע עיגון מינימלי או שיש בו טעות ממשית גלויה (ראו: ע"א 3400/03 רובינשטיין ואח' נ' עין טל בע"מ,23.5.05).

מעיון בחומר שלפני, לא מצאתי בממצאיה של הערכאה המבררת טעות עקרונית ובולטת ואין לאמר שאינם מתיישבים כלל עם חומר הראיות. או שקביעותיה באות בגדר אותם מקרים מצומצמים וחריגים אשר בהם, על פי הפסיקה, מוצדק תיקון בערעור.

נראה לכאורה, כפי שקבע בית משפט קמא, שהמבקשת 1 ביטלה את הסכם ההתקשרות עם המשיב - בשל נסיבות הקשורות במבקשת - לפני מועד סיומו הקבוע בהסכם ושלא על פי המתווה שנקבע בסעיף 7 להסכם הנוגע לסיומו בכל עת, ושבכך הפרה את ההסכם.

אמנם, כאמור, בהתאם לסעיף 7 להסכם היתה רשאית המבקשת 1 להביא את ההסכם לסיומו בכל עת בהתראה של 30 יום מראש. יחד עם זאת השאלה אם ניתנה הודעת המבקשת 1 למשיב על ביטול ההסכם בהתראה כאמור מראש נענתה על ידי הערכאה המבררת בשלילה ואיני רואה - גם על סמך החומר שלפני - מקום להתערב בקביעה עובדתית זו.

קביעותיה של הערכאה המבררת תומכות במסקנה המשפטית אליה הגיעה לפיה זכאי המשיב לסכום שנפסק בפסק הדין - גם אם על הצד הגבוה - אשר ישקף את הרווחים המינימאלים שהיו צומחים לו אם היה מקוים ההסכם על ידי המבקשת 1.

אוסיף שכשם שהמשיב לא התיימר על פניו להיות בעל כישורים מיוחדים ולא הציג מצג שווא בנושא יש להניח שגם התמורה על פי ההסכם נקבעה בין היתר על פי כישוריו ונסיונו זה.

הלכה היא שפסיקת הוצאות נתונה לשיקול דעת הערכאה הדיונית, ואין בית המשפט של ערעור נוטה להתערב בנושא זה אם אין - כבמקרה הנדון - טעמים מיוחדים המצדיקים זאת (ראו גם: ע"א 3781/07 אליהו נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה, 31.5.09).

לאור האמור לעיל - בקשת רשות הערעור נדחית.

אין צו להוצאות.

ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, א' אדר תשע"ג, 11 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: